הקדוש ברוך הוא משול לאש "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא" (דברים ד, כד). גם עם ישראל משול לאש "והיה יעקב אש, יוסף להבה ועשו לקש" (עובדיה א, יח). הקדושה משולה לאש אבל גם בצד שמנגד יש אש.

כשנתבונן בארבעת היסודות שהאדמו"ר הזקן מתאר בפרק א' בתניא, נראה שבעצם יש שלושה יסודות שמסוגלים לכבות אש: יסוד העפר, יסוד הרוח ויסוד המים. גם יסוד האש של הצד של הטומאה שהוא היסוד הרביעי, מסוגל לכבות את האש של הקדושה.

כלומר, יש בתוכנו אש קודש שזו הנפש האלוקית, היא כל הזמן שואפת להגיע לדבקות באלוקות. מאידך, יש לנו את הנפש הבהמית שבנויה מארבעת היסודות של אש מים רוח ועפר שעושים הכל כדי לכבות את האש של הקדושה.

במה זה מתבטא?

יסוד האש של הנפש הבהמית מתבטאת בחיות והתלהבות  מעניינים שהם לא קדושה. כל מה שקשור לתאוות, כעסים, התנשאות, כל החלקים האלה שלוקחים אותנו למקום אגואיסטי, למקום שמטפח את האני המנותק מאלוקות.

יסוד העפר גם מסוגל לכבות את הקדושה, ממנו נובעים כל הרגשות השליליים שמושכים כלפי מטה: עצב, דיכאון, ייאוש. כל הרגשות שלא נותנים לנו אופטימיות לא נותנים לנו תקווה ומכבים לנו את החשק והרצון להתרומם ולתפקד.

יסוד הרוח: גם רוח מסוגלת לכבות אש ממנה באים כל הרגשות שקשורים לליצנות וקלות ראש, לקחת את החיים בחוסר אחריות, בזלזול, לא להתייחס לחיים ברצינות.

גם המים מסוגלים לכבות את האש בזה שהם מורידים אותנו למקום של עונג שאינו קשור לקדושה. המים בעצם מובילים אותנו לחפש דברים שיגרמו לנו עונג לא אמיתי כל מה שקשור להתמכרויות, הנאות חולפות, שמפריעות לנו בסופו של דבר להגיע לעונג באלוקות.

ארבעת היסודות של הטומאה, של הסיטרא אחרא בעצם מייצרים רגשות שימשכו אותנו אל מחוץ לאמת שלנו ולאלוקות שבקרבנו.

רבי שמעון בר יוחאי ביום ההילולא שלו הגיע לכאלה עוצמות של קדושה שסביב הבית שלו הייתה אש שהגנה ואפשרה להיכנס רק למי ששייך נטו לאש של הקדושה. כל מי שהיה נגוע באש מסוג אחר, שמעניינים אותו דברים אחרים מחוץ לאלוקות לא יכול היה להתקרב ובוודאי לא להיכנס כי בתוך הבית פנימה הייתה השראת השכינה בצורה כל כך עוצמתית שלא אפשרה ובעצם דחתה את כל מי שלא שייך למקום הזה.

רבי שמעון בר יוחאי ביקש לעשות הילולא ביום הסתלקותו, לשמוח ביום הזה. לכאורה, כשצדיק נפטר זה לא יום שמתאים לשמוח שהרי כתוב "קשה מיתתן של צדיקים לפני המקום כחורבן בית המקדש" (תוספתא סוטה ו,י) ודווקא רשב"י ביקש לשמוח היות וביום הזה זכה להרגיש בתוך גוף גשמי את המקום הכי עליון בקדושה. הוא הצליח להרגיש חיבור לאלוקות בדרגה שאפילו הנשמה ללא הגוף לא מסוגלת להגיע לשם.

רבי שמעון בר יוחאי השאיר לנו את ספר הזוהר ואמר שעם הספר הזה עם ישראל יצא מהגלות. הצדיקים שאחריו פירשו ופרטו את דבריו הנעלים ודרך החסידות של הבעל שם טוב ותלמידיו נוצרה היכולת לכל אחד ואחד מעם ישראל להגיע ולהתקרב למקום הזה. לכן רבי שמעון בר יוחאי מזמין אותנו לשמוח בשמחתו כדי להתחבר למקום הזה, שגם אנחנו נטעם את הטעם הטוב של העונג באלוקות של האש האלוקית הזו.

אנחנו עכשיו מתקרבים לגילויו של משיח ולבניין בית המקדש ולכן אנחנו מתכוננים להגיע למקום הזה שארבעת היסודות יתרחקו מאתנו  כמטחווי קשת ולא תהיה להם גישה אלינו בכלל כי אנחנו נהיה במקום כל כך מאוחד עם הקדוש ברוך הוא, כל כך מחובר אליו שהם התביישו בכלל להתעסק אתנו.

יהי רצון שבזכות היום הגדול הזה, ל"ג בעומר, נשמח עם רבי שמעון בר יוחאי וזכותו תעזור לנו להתרומם למקום הזה של אש קודש.

בהצלחה!

את יכולה להוריד את התרגיל כקובץ וורד למחשבך

תרגול פוסט אש אש מדורה